בּוֹאִי וְנִסַּע לְאַט לַצָּפוֹן הָרָחוֹק
בּוֹאִי וְנַמְרִיא מְעַט, נִתְגַּלְגֵּל מִצְּחוֹק
וְיִהְיֶה שָׁם יָם וְשֶׁמֶשׁ וְהָרִים גְּבוֹהִים
עֲנָנִים מְפֻזָּרִים וּשְׁקִיעוֹת בִּצְבָעִים
יֵשׁ לִפְתֹּחַ בִּשְׁבִילֵךְ מֵיתְרֵי הַלֵּב וּשְׁעָרִים לְהִכָּנֵס
יֵשׁ לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי כְּדֵי לִמְצֹא אֶת מַה שֶּׁבְּחַיַּי אֲחַפֵּשׂ
בּוֹאִי וְנִרְקֹד בַּחוֹף בִּצְעָדִים קְטַנִּים
נַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת בַּחוֹל שֶׁיִּמְחֲקוּ גַּלִּים
נִכְתֹּב שֵׁמוֹת וְנַבִּיט בָּאֹפֶק הַיָּחֵף
שָׁם מֻתָּר לִצְלֹל, לְהָנִיחַ רֹאשׁ, לְהִסָּחֵף