איש חכם צועק מי קבע שזה זיוף
מי מכתיב את הקצב כשקצת רועד הגוף
ומעט מרגיש בפנים עצב
הרדיו עוד דולק בסלון
נביחות קורעות את הפסקת הצהריים
שמש חוצה זכוכית בחלון
מסנוורת את אנשי המשקפיים
ובנתיים את מעט רחוקה
דממה דקה חוצה את האוויר
נשימה רכה בסדק השביר
יפה זקופה אך אינה דוברת השפה
ילד קטן ממלמל יש לך מזל אחד
אחר מתרחק מאיומים
הוא עוד מאמין בגורל
או ריבית ותשלומים
זה מצייר לו מכחול
אוהב לפנטז על שמיים האיש מאתמול
עוד חולם בגדול השיכור
שוב נשבע שזה מים
ובנתיים את מעט רחוקה
דממה דקה חוצה את האוויר
נשימה רכה בסדק השביר
יפה זקופה אך אינה דוברת השפה